העולם, בזכותו של מי קיים?
שלום לכם יקרים, גשם בחוץ, שעון החורף החזיר לנו את השעה שנגזלה מאיתנו ובשלה התהלכנו כל הקיץ עייפים. הרוח
ראשי בלוג דף בית
בלוג דף בית
מבול
שלום לכם חברים, אחרי החגים, רצינו סדר יום, רצינו שגרה, ואין שקט, ואין מנוחה. ויש כאב, ושכול ודמעות, כאב גדול,
ללכת
שלום לכם חברים, את נח אנחנו מכירים, כשה' פונה אל נוח בפניה אישית, והתורה מסבירה לנו שהיה "אִישׁ צַדִּיק
זמורה של גפן
שלום לכם חברים, 'יפה הצליף הגשם הראשון, כהוגן, איש לא חיכה, כולם שכבו לישון', כתב נתן אלתרמן. ולא רק
ההקדמה
שלום לכם חברים, טוב שיש אסרו חג, הוא עוזר לי לקחת אוויר לפני החזרה למרוץ ימי החולין, או נכון יותר
והיית אך שמח!
שלום לכם חברים, התקיעה עלתה, חזקה וברורה. הסתיים היום הגדול. מהאש המהבהבת בבזיך הקטן, שבערה עשרים ושש שעות, הדלקנו את
שוטי שוטי ספינתי
שלום לכם חברים, צנצנת הדבש עדיין עומדת על השיש במטבח, לא תמו ימי הרחמים, הרבה דבש אני מבקשת להכניס
אבינו מלכנו
שלום לכם חברים, זהבו של הדבש, אודם התפוח, לובנה של המפה, ושמלתי היפה, הכל מוכן לחג. אבל התורה לא מזכירה אף
לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ
שלום לכם חברים, "איפה עיניים?" בצלאל כבר יודע. עולם מושגיו של הנכד שלנו, מתרחב. אצבעותיו הקטנות מושכות באפי, ונתחבות
"שֶׁיָּפָה ושׁוֹנָה תְּהֵא הַשָּׁנָה אֲשֶׁר מַתְחִילָה לָהּ עַכְשָׁו"
שלום לכם חברים, ופתאום ראיתי את החצבים. קרוב לשפת הכביש, עמדו בשורה. שורת שרביטים לבנים. מתנודדים קלות ברוח