עץ תות יפה צמרת,
נדנדה מפוספסת בכחול ולבן
בסוכת ענבי מוסקט שחורים שקופי לחי,מבקרים אותי צמד שחרורים סקרן וידידותי,
ורוח קלה.
חופש.
רק שלשום ישבנו על הארץ,
וביכינו את חורבנה של ירושלים,
בשפתיים חרבות קראנו את מגילת איכה,
ומחר נתנחם?
איך נאכל בשר, ואיך נשתה יין?
שאלו הגולים האומללים
שאודיה העשנים של ירושלים עוד תימרו מול עיניהם,
האם אפשר יהיה לשוב לחיים,
האם נצחק שוב, נאהב, נביא ילדים לעולם,
כשהכל חרב, ועשן,
ואנחנו מוכים ומעונים, עייפים וכואבים,
וחורבן המקדש הוא הקץ והסוף,
הארץ שוממה, ואנו מתי מעט
דוויים ומעונים?
דפים רבים של דם נחתמו בדברי ימי עם ישראל,
פוגרומים,פרעות,גירושים, גיטאות
משפחות קרועות, לבבות שבורים, חלומות מנופצים.
גם צללי האדם במחנות העקורים שאלו את אותן שאלות,
איך נקום, איך נמצא נחמה?
הקומה התשיעית בבית החולים שערי צדק בירושלים,
היא תמציתם של החיים:
קירות חדרי הלידה למודי אנחות וסבל,כמו גם מצהלות של שמחה,
ספוגים בתפילות ודמעות,
אולי לכן מיקמו אותם דווקא שם למעלה, קרוב יותר אל השמיים.
כאב גדול שבסופו חדווה והודיה,
חיים חדשים מגיחים אל אוויר העולם.
זו גם היתה העמוקה שבחוויות שעברה עלי אתמול,
מצפה במתח ובתפילה לנכד חדש שיגיע,
והוא הגיע,
מתוק מדבש, קמוט ורך הונח בזרועותי,
סוקר בעיניים גדולות,
אותי סבתו, ואת העולם שאליו הגיע.
"ימין ושמאל תפרוצי"
שרנו בתפילת קבלת שבת.
תורת הקבלה מלמדת אותנו כי "ימין" מסמל רחמים, נתינה וחסד.
ואילו "שמאל" מסמל דין, צרה, וצמצום.
שמאל נראה כמגביל את התקדמותנו, כגורם נסיגה.
חיים מכילים את שני הקצוות,
לא רק הימין, אלא אף השמאל מביא לידי התקדמות, התרחבות ופריצה.
בליל הסדר קראנו בהגדה של הפסח
"הוציאנו מעבדות לחרות, מיגון לשמחה, מאבל ליום טוב, ומאפלה לאור גדול, ומשעבוד לגאולה"
אבל אינו קם ליום טוב, אלא לימי חולין,
אדם שחווה יגון,ונרפא אינו הופך בהכרח להיות שמח,
ואדם שהיה באפילה רואה אור רגיל ולא בהכרח אור גדול,
אצל עם ישראל לא קיים מצב ביניים,
כשאיננו מושפלים כחול הים אנחנו דומים לכוכבים,
מקיצוניות של השפלה אנחנו מוזנקים לקיצוניות של מעלה.
בעומק הכאב טמונה הלידה
בעומק היסורים טמונים החיים,
בעומק החורבן טמונים זרעי העתיד.
"נחמו נחמו עמי"- אומר לנו אלוקים
כשחולה או פצוע בא לרופא, הוא יכול לחבוש את הפציעה, לתת תרופה למחלה,
אבל את הצער הכולל שנגרם כתוצאה מהפציעה אין לו יכולת לרפא.
אלוקים, מלבד זאת שהוא 'רופא לשבורי לב', הוא גם 'מחבש לעצבותם'. רק הוא יכול גם לנחם.
והוא זה שימחה את דמעותינו,
ויאמר לצרותינו די.
שבת של אהבה ונחמה,
יהודית