ראשי בלוג דף בית זמורה של גפן

זמורה של גפן

02/11/2016 6:27 pm אין תגובות admin

שלום לכם חברים,

'יפה הצליף הגשם הראשון, כהוגן,

איש לא חיכה, כולם שכבו לישון',

כתב נתן אלתרמן.

ולא רק העצים אשר בגן ובת שבע מהשיר היפהפה הופתעו מטיפותיו,

גם אני, כשיצאתי החוצה לאחר יום ארוך ספונה בכיתה,

לגמרי לא מעודכנת,

הופתעתי למראה השלוליות הגדולות,

והמאוד מאוד רטובות,

ושמחתי שמחה גדולה כי תם הקיץ, וחורף ממשמש ובא עלינו.

לא כך חש נוח, כאשר "אֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ"

"וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל-הָאָרֶץ." (בראשית ז':11,10)

הגשם היורד לא היה שמחה גדולה בשבילו,

ואף לא למשפחתו.

נח ראה כי האזהרה שהיתה תלויה מעל לראשה של האנושות מאה ועשרים שנים,

מתגשמת והולכת.

ארבעים יום וארבעים לילה ירד המבול על הארץ ומחה את העולם שהשחית את דרכו,

העולם שמחה את יסוד הנאמנות המשפחתית.

לא רק האדם אלא אף בעלי החיים, ואפילו עולם הצומח,

חיו בחיים של אנדרלמוסיה ובלבול.

נוח ומשפחתו, ובעלי החיים שנכנסו איתו אל התיבה

היו היחידים שנאמנותם לא הוטלה בספק, והם אלו שיכלו להתחיל הכל מהתחלה.

נח יוצא מהתיבה,

שריד מהגדולה בשואות העולם.

שממה נוראה ודממה קבלו את פניו,

אדמה חרבה לכל מלוא העין.

יבשה ומנוגבת.

עמד ובכה על ההחמצה הגדולה.

אך במקום להתייאש, להתחבא בתוך עץ הגן, ולברוח אל חיקו החמים של הדיכאון,

בחר לעשות שתי פעולות שבעשייתן קיווה לתקן את חטאי הדורות הקודמים,

ולהחזיר את העולם לגן-עֶדְנו.

הוא בונה מזבח,

הוא חש צורך להודות למי שהצילו ולהקריב לפניו קרבן,

איש לא חייב אותו בכך,

באותו מקום בנו קין והבל מזבח,

במקום בו הכריז קין כי הוא איננו יכול לשלוט ביצרו,

על יד המזבח הזה עומד נוח ומכריז כי אפשר להתגבר גם בתוך עולם שהגיע לקצה ההשחתה.

ולבנות תיבה שיצאו ממנה משפחות משפחות.

"כָּל-הַחַיָּה כָּל-הָרֶמֶשׂ וְכָל-הָעוֹף כֹּל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן-הַתֵּבָה". (שם ח' :19)

את העולם החדש הזה מברך אלוקים ששוב יפרה וירבה,

ומבטיח כי לא יהיה שוב מבול "לְשַׁחֵת הָאָרֶץ".

נוח מבקש גם לטעת נטיעות חדשות,

במשך מאה ועשרים שנה בנה את התיבה אך לא הפסיק לקוות ליום שאחרי,

שביום שבו יוכל לצאת מהתיבה,

תהיה לו דרך להצמיח את העולם מחדש.

הוא לוקח איתו זמורות של גפן שחכמינו מספרים ששורשיה היו נטועים בגן עדן,

כדי שיוכל לטעת כרם שממנו מפיקים יין ה"מְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹש" (תהילים, קד:15)

ולהחזיר לעולם את שמחת הלב.

כוחו הגדול של היין הוא שיכול להניע ולרומם את הנפש כאשר היא שבויה עצורה ומכונסת.

ולהעלות אותה מעל לגבולות הזמן והמקום.

ולכן בתחילתה של השבת אנחנו מקדשים דווקא על יין שמלווה אותנו גם בכל סעודות המצווה,

והוא אף מנוסך על המזבח יחד עם הקרבנות.

הכוח הזה יכול להיות גם הרסני, כאשר משתמשים איתו שלא במידה הנכונה,

בוחרים להשתמש בו ככוח מניע, במקום לגייס כוחות נפש רדומים,

מפתחים תלות בשמחה שהוא מייצר,

ומתמכרים לו.

בשעה הזו, שעת 'הרת עולם'

היה צורך במשנה זהירות.

אסור היה לבחור בכוח עז כל כך שטמונות בו סכנות עצומות כל כך.

מה שעשה הנחש לאדם וחוה ליד עץ הדעת עשה השטן לנח, ליד כרמו.

"כשבא נח ליטע כרם, בא שטן ועמד לפניו. אמר לו: מה אתה נוטע ?

אמר לו: כרם.

אמר לו שטן: בֹא נשתתף שנינו בכרם זה.

אמר לו: לחיי!" . (מדרש תנחומא)

האיש שהתורה העידה עליו כי "תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו" (בראשית, ו':9)

שיתף את השטן כאשר שתה את יינו,

"וַיֵּשְׁתְּ מִן-הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר" (שם, ט:21)

נח מגלה שגם בעולם החדש, זה של אחרי המבול,

ישנם ברוכים וישנם ארורים.

עדיין צריך להזהר מהרע,

עדיין לא שבה האידיליה,

עדיין אנחנו מצפים לימי גן עדן.

משֵם הבן אותו ברך,

יֵצא בעוד עשרה דורות אברהם,

שיצווה את בניו אחריו לעשות צדקה ומשפט,

והוא יקבל לַנֶצח דוקא את ארצו של כנען אשר קולל,

כדי לעשות שם את התיקון הגדול של הפירוד וההשחתה:

"וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (שם: י"ב:12)

שבת של אהבה, משפחתיות וחיבור

יהודית

Link Alternatif

link slot gacor

situs toto slot

situs slot gacor

situs slot gacor

situs slot gacor

slot gacor hari ini

situs slot gacor

toto slot gacor

situs slot gacor

sabung ayam online

link gacor hari ini

situs slot gacor

link slot gacor

sabung ayam sv388

situs slot gacor

situs slot gacor

https://stkipm-bogor.ac.id/toto/premium/

server thailand

situs slot gacor

situs judi bola

journal.stikesaisyogya.ac.id

situs sydney pools

situs slot gacor

slot gacor hari ini

slot gacor hari ini

השארת תגובה