שלום לכם חברים,
הווילונות מוסטים, כבישי גישה נסללים אל החלונות,
דלת הבית מתהדרת בקולאזי'ם צבעוניים של סביבונים וכדים,
החנוכיות עומדות הכן, נרות צבעוניים ושמן זית זך,
לביבות וסופגניות.
חנוכה.
יום ראשון בערב, בשקיעת החמה.
נעלה את הנר.
בכל ערב נוסיף נר, שורת האור תתארך, הזוהר יגבר,
הנרות יספרו את סיפור הניסים והנפלאות,
אבל מדוע שלא נדליק בכל ערב את כל שמונת הנרות?
האם לא כדאי להראות את כל היופי וההדר כבר מתחילה?
מזמינה להמשך קריאה
הכותרות העסיסיות של פרשת יוסף ואשת פוטיפר
עדיין לא יורדות מהפרק,
יוסף בבית האסורים מרצה את עונשו,
אישיותו הבלתי רגילה מפציעה גם מבעד ללבוש האסירים השיוויוני:
"וַיִּתֵּן חִנּוֹ, בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית-הַסֹּהַר" (בראשית לט:21)
פרשייה חדשה מעוררת סקרנות מרוחה על העמודים הראשונים בצהובונים הנחשבים:
שר האופים ושר המשקים מושלכים אל הכלא.
ביחס לעם, הריהם שרים,
אפופי הילת יוקרה, מושא לקנאה ולהערצה,
אך כלפי מעלה הם עבדי עבדים.
המלך אינו רואה בהם את ה'שר' הוא רואה את בעל התפקיד,
ואם הוא אינו נושא חן בעיניו,
הוא מושלך בבעיטה אל הכלא.
שם, ממתינים לגזר דינם הנתון לחלוטין בידיו של פרעה הכל יכול,
חולמים חלום שהוא בבואה לחרדה הגדולה שאפפה אותם בהתקרב יום הולדת פרעה,
היום בו נחתכים גורלות בהניד עפעף.
"וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ" (שם מ:5)
בודד בארץ הזו שלא האירה לו פנים, נתון לגחמותיה של הירארכיה מעוותת,
מנסה יוסף לנצל את ההזדמנות,
ומבקש מהשרים כי יזכירוהו לטובה בפני פרעה.
אך יותר מאשר הזדמנות לשחרור,
מקבל יוסף כאן שיעור חשוב, רגע לפני שנכנס אל עולם השקר והזיוף של השררה,
רגע לפני בגדי השש, רביד הזהב וטבעת החותם.
יוסף פוגש באנשים באפסותם, בפחדים הנלווים להילת היוקרה ,
הוא מקבל פרופורציות, הוא לומד על הכלום שבשררה.
חלומו של שר המשקים אינו רק חלומו הפרטי,
הגפן בעלת שלשת השריגים איננה רק הפרי שממנו סוחטים את היין למשקה מלכותי,
יוסף נמשל לגפן, וזהו גם ספורו האישי:
"גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ" (תהילים פ:9)
חלומו של שר המשקים מספר על ענפים שעליהם מופיעה פריחה, הוא מראה ניצנים שהופכים לאשכולות מלאי עסיס,
בַּעַל הַחֲלֹמוֹת נותן למושגים החלומיים הגדרה,
הוא מתרגם עכשיו את החלומות למושגים של מי שעומד לקבל הנהגה.
יוסף מנסה לנתח את המציאות ולהבין איך היא מתחברת לתהליך ,
הוא מנסה להבין איך אלוקים מוביל תהליך שלב אחרי שלב.
הוא מבין שלתוצאות קודמים תהליכים,
ואם אין לך סבלנות או פניות או זמן לטפל בתהליכים,
עדיף שתפנה את מקומך למישהו אחר.
השלהבות הקטנות והצנועות מאירות את שחור הלילה,
את הלילה הזה שכוחות חזקים מתגוששים בו.
נולדנו לתוך הזמן הלא פשוט הזה,
שבו השעון נראה לפעמים הולך אחורנית,
הזמן הזה שהוא רצף של מאורעות שנראים כמו הליכה במקום או חזרה אל העבר.
אבל אי אפשר לקפוץ ולדלג מעל תהליכים.
יין נוצר מאשכולות שהמתינו לצמיחתם,
החנוכיה תהיה מלאה רק כעבור שמונה ימים,
התהליך חייב להתרחש, ותהליך מתנהל לאט, והאיטיות הזו מאפשרת את ההעפלה.
ויש לתהליך גם טעם משלו,
טעם ההמתנה.
שבת של אור אהבה וחיבור,
אור ושלום, בחנוכה ובכלל,
יהודית