שלום לכם חברים,
את מי הייתם מציעים כמועמד לקבלת פרס נובל לשלום?
מה דעתכם על אהרן הכהן?
שהוא ובניו מברכים את עם ישראל בברכת השלום "וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" (במדבר ו:26)
הוא שאמרו עליו שהיה 'אוהב שלום ורודף שלום' (מסכת אבות א'-12)
איש מואר, שכל דקה מזמנו היתה מנוצלת ללימוד תורה לעם ישראל, או לעבודת הקודש במשכן,
וכל זה לא מנע ממנו להקדים שלום לכל אדם,גם לאלו שקופה של שרצים תלויה להם מאחוריהם,
להשקיע מחשבה ואנרגיה לגשר ולפשר בין אנשים ניצים, ובין זוגות שעיסתם לא עלתה יפה,
שאחרי מיטתו הלכו אלפי ילדים שנקראו אהרן, שהגיעו לעולם בזכותו,
מועמד מושלם לא כן?
ומי מקבל את פרס נובל לשלום?
פנחס.
ששעה קלה לפני הטקס החגיגי, היה מעורב באקט אלים במיוחד:
"וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן; וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה,
וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ. וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ-יִשְׂרָאֵל אֶל-הַקֻּבָּה, וַיִּדְקֹר אֶת-שְׁנֵיהֶם- אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל, וְאֶת-הָאִשָּׁה אֶל-קֳבָתָהּ" (שם, כ"ה: 8,9)
איך מעשה שהוא אנטי תיזה ליונה וענפי זית מזכה בברית שלום?
מה זה שלום בכלל?
לפעמים נדרשת הפעלת כוח.
במעשים שבהקשרים אחרים יוגדרו כאלימות וכפשע,
ישנן שעות או סיטואציות שהן נחשבים כמעשים המוסריים ביותר שיכול האדם לעשות.
כמו למשל בקליניקה של הרופא, או בשדה הקרב.
סוכן מוסד לומד לשקר, וזה המעשה הראוי שעליו לעשות כדי לממש את המגמה המוסרית של הגנה על בני עמו וקהילתו.
רופא לומד לחתוך בבשר החי, ומלאכת סכין זו היא המטיבה שבמלאכות.
חייל לומד לירות באדם הניצב מולו, וזה המעשה הראוי במלחמת מגן.
לעתים יש צורך בקנאות.
לעתים הסדר הרגיל, מערכת ההתמודדות עם האתגרים,
אין בכוחם כדי להתמודד עם בעיה בהיקף עצום.
זה המקום הנדיר והמיוחד בו הקנאות נדרשת.
אולם גם במצבים אלה אין היא הופכת למדיניות קבועה.
שורשיה של הקנאות נובעים מהתבוננות על מציאות דרך פריזמה אחת,
חסרים בה הצד השני של ציר ההסתכלות,
וכל שאר הנקודות על הרצף.
והיא יכולה לפרוץ גם בהקשר אחר.
אם אני קנאית לאמת, אני יכולה לפגוע באנשים על ידי אמירות כנות וישירות,
ואם אני מתמכרת לאסתיקה שחותרת לייפויי העולם, אני יכולה לפגוע בערכים אחרים כמו צנעת הפרט ואתיקה.
כשפרשת השבוע כותבת "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (שם, 12)
האות 'וו' שבמילה שלום אינה כתובה בשלמותה,
קטיעת האות מלמדת אותנו כי למרות שמעשהו היה חיובי, ונכון לשעתו,
פנחס הרג במו ידיו שני אנשים.
פנחס נכדו של אהרן הכהן, ינק את הרצון להרמוניה ולשלמות מבית,
הוא ראה היאך מבצעים זאת למעשה.
סבו הדגול למדו האיך וכיצד.
אך הוא שהשיב את הסדר וההרמוניה למחנה ישראל, גרם לנזק בנשמתו,
כי האלימות בכל מקרה משחיתה.
ועכשיו הוא נזקק לכל הטוב והמרפא שמעניק השלום.
.
וגם אחרי שהקב"ה הבטיח לו ולזרעו כהונה,
מימושה של הברכה היה רק לאחר שפנחס השכין שלום בין העם ושנים וחצי השבטים,
שבנו מזבח בעבר הירדן המזרחי.
מעשה שהיה עלול לגרום לפריצתה של מלחמת אחים.
בכך כיפר פנחס על הריגתו של אח (גם אם חוטא בחטא חמור),
ומאז היה יכול לשמש בכהונה.
המילה שלום פותחת באות שין ומסתיימת באות מם,
חכמי הקבלה מלמדים אותנו כי האות ש' מסמלת את האש,
והמם מסמלת את המים.
אש ומים הם שני קצוות המתחברים יחד בשלום,
עוצמה ורכות,
גבורה ושקט,
כי שלום הוא מפגש מאזן בין שני קצוות שנדמה שאין קשר ביניהן.
ודווקא בשל כך, כי כל כך לא פשוט הוא השלום,
כל כך מורכב ומבלבל, כל כך בלתי מושג,
מתקרב ומתרחק.
שגורה על פינו תפילת השלום:
עושה שָׁלום בִּמְרומָיו הוּא יַעֲשה שָׁלום עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן""
שבת של אהבה ושלום
יהודית