אז מה היה לנו במצרים?
שלום לכם יקרים, פסח לא עוזב אותי, יעידו כפות ידי המרוטות (למרות הכפפות נטולות הלייטקס (אלרגיה לגומי), יעידו קורות ביתי
שלום לכם יקרים, פסח לא עוזב אותי, יעידו כפות ידי המרוטות (למרות הכפפות נטולות הלייטקס (אלרגיה לגומי), יעידו קורות ביתי
שלום לכם יקרים, ליל הסדר, כל כך מיוחד, כל כך מעניין, כל כך מאחד, וכל כך מסתורי, בלילה הזה אנחנו
שלום לכם יקרים, הערימה האימתנית של משלוחי המנות, פורקה לגורמים, בתיה מיינה אותה בחדווה רבה לשורות ארוכות של מתוקים מתוקים
שלום לכם יקרים, פורים הוא חג שקשה קצת לעיכול, הררי הממתקים שנותרים, הרבה אחרי ששגרת החיים חזרה למסלולה, מזניקים את
שלום לכם יקרים שושן הבירה, 355 שנה לפני הספירה אסתר הנרעדת פוסעת לאיטה במבואה אל תוך הרמונו של אחשוורוש, חלושה
שלום לכם יקרים אם אין לכם ילד בגן, או בבית הספר, יתכן שהיום הזה יחלוף עליכם כמו עוד יום חמישי
שלום לכם יקרים, מה עדיפה לדעתכם: רוח הדברים או המילה הכתובה? מה השאלה בכלל ודאי שרוח הדברים. אבל… אבל אם
שלום לכם יקרים, טו בשבט חלף לו, עם שמש פז זורחת וצפורים המצייצות בראש כל גג, פריחת שקדיות, קערות עמוסות
שלום לכם יקרים בשלושת השבועות האחרונים, אני מנצלת את זמני הפנוי, לסדר את ארון הבגדים שלנו. זו השנה הראשונה שאני
שלום לכם חברים, כמו לכל דבר, גם לזמנים הקשים במצרים- הגיע קץ. לבני ישראל המעונים בא משה, כדי לבשר להם שעוד מעט קט, אלוקים ששמע את נאקתם יוציא אותם מתחת לסבלות מצרים, ויגאל אותם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ויביא אותם אל הארץ המובטחת. משה יוצא גם אל ארמונו של פרעה ומעמיד בפניו דרישה שאינה משתמעת לשתי פנים: "שלח את עמי (שמות ד' ב'). פרעה הנזעם מעלה את רף הדרישות: מהיום נאלצים עובדי הכפייה להשיג בעצמם את חומרי הגלם, ולהמשיך לעמוד במכסות שנקבעו להם, וכל אלו שלא- "נרפים אתם, נרפים" (שמות ה' יז') והם מוכים באכזריות. העבודה הקשה שהפכה להיות בלתי אפשרית, החובה לעמוד בתביעותיו של פרעה, הנסיונות של כל אחד למצוא לעצמו פתחי מילוט של הקלה ולו לשעה קלה, סוג של נחמה פורתא, העסיקה את כל הוויתם.

